צעדים בשיקום והחלמה \ אור אביאל

ישנן מחלות נפשיות רבות. הנפוצות מתוכן הן דיכאון, הפרעות שונות במצב הרוח, סכיזופרניה, OCD, מאניה דפרסיה, וחרדות שונות. הופעתה של מחלה נפשית המפריעה לתפקוד באופן ניכר היא אירוע וחוויה טראומטית, הפוגעת לא רק במתמודד אלא גם בקרוביו (צדיק, 2008). פחד, חוסר אונים וחוסר שליטה מאיימים על שלמותו וזהותו הנפשית, הפיזית, והמנטאלית, כפי שהיתה מוכרת לאדם שחלה. בנוסף, מופיע איום זה גם על זהותה ושלמותה של המשפחה כפי שהייתה מוכרת עד פרוץ המשבר. המשבר מערער את יציבות המשפחה, והיסודות שעליהם בנתה את התנהלותה בעולם, נסדקים. הידוע הופך ללא ידוע, המוכר לבלתי מוכר. סדרי עולם משתנים, והאמונות מתנפצות (קויפמן, 2011). השפעת המחלה על אישיותו, התנהגותו, מחשבותיו ורגשותיו של המתמודד בתקופות בהן המחלה "פעילה" ובתקופות שלאחר מכן, גוררת איתה אובדניים ומשברים רבים עבורו. המחלה מלווה במשבר זהות, משבר במערכת האמונות, פגיעה ו"אובדן חלקי עצמי". נפש וגוף משתנים. ברמה החווייתית, המתמודד חווה אובדן של שמחת החיים, ירידה בתחושת הערך העצמי, וכן אובדן של תכניות לעתיד והתקווה לממשן. ברמה הבינאישית, המתמודד מאבד לרוב את מעמדו החברתי, את הקשרים הבינאישיים, וכן את התפקידים שבהם החזיק בסביבתו המשפחתית ו/או החברתית (קויפמן, 2011).

ההחלמה מבוססת על העצמה (empowerment) ועל יצירת קשרים חדשים. ההחלמה יכולה להתנהל רק בתוך הֵקשר של יחסים. בקשרים המחודשים עם הזולת שבים נפגעי הטראומה ומחדשים את הַכשרים הנפשיים שנפגעו או עוותו על ידי החוויה הטראומטית. קשרים אלה כוללים יכולות בסיסיות לאֵמון, לאוטונומיה, ליוזמה, לכשירות, לזהות ולאינטימיות (צדיק, 2008). החלמה היא תהליך של הסתגלות מחדש של הגישות, האמונות, התפיסות והאמונות שלנו לגבי עצמנו, לגבי אחרים ולגבי החיים באופן כללי. זהו תהליך של גילוי עצמי, התחדשות עצמית ושינוי. החלמה כוללת לרוב מרכיב רגשי והיא נוגעת ומעלה את הטראומה שממנה נובע הניסיון להחלים (קויפמן, 2012).

תהליך ההחלמה של המתמודדים בבריאות הנפש ובני משפחותיהם הוא תהליך מורכב, רב מימדי וארוך טווח. הן הסביבה החברתית והן האדם עצמו פעילים ומשפיעים על האופן בו תהליך זה מתעצב. פעמים רבות נראה, שההחלמה מהשלכותיה של המחלה, קשה יותר מההחלמה מהמחלה עצמה (קויפמן, 2008).

לרוב, תוך כדי התהליך בני המשפחה מבינים מי הם היו לפני הטראומה ומה הנזק שהסב להם האירוע הטראומטי. עכשיו עליהם להשתנות כדי להיות מי שהם מבקשים להיות. קרי, כל בן משפחה יכול להזדהות עם צדדים חיוביים של העצמי, שחושלו בחוויה הטראומטית (אפילו כאשר הוא מבין שכל הישגיו נקנו במחיר כבד מאוד). כאשר הנפגע מגיע לשלב הזה, לא אחת הוא מתמלא גאווה מחודשת על ששרד (צדיק, 2008).

ג'ודית לואיס הרמן (1994) מתארת את תהליך ההחלמה בשלושה שלבים:

א.      יצירת בטחון ושליטה

ב.      זכירה ואבלות

ג.      קשר מחודש עם החיים הרגילים.

הואיל והטראומה משפיעה על מימדים רבים בתפקוד האנושי, הטיפול בה צריך להיות רב-מימדי. בכל שלב של ההחלמה צריך הטיפול לעסוק במרכיבים הביולוגיים, הפסיכולוגיים והחברתיים של ההפרעה.

מעבר להיותה אישית ופנימית, ההחלמה מתרחשת במרחב שיש בו יחסים, והברית בין המטפל למטופל נקבעת בעבודה משותפת. אלו יחסי התקשרות קיומית, שבהם שני השותפים מתמסרים למשימת ההחלמה (קויפמן, 2011).על כן, המשימה הראשונה היא ביסוס הביטחון בין במטפל למטופל/המשפחה. תחילה, מתן הדגש יהיה על הפן הגופני. יש צורך לשים לב לצרכים הבריאותיים הבסיסיים של המשפחה, כגון שינה, אכילה ופעילות גופנית. יש צורך לשים לב להתמודדות עם הסימפטומים הפוסט-טראומטיים ומניעת התנהגויות של הרס עצמי (צדיק, 2008).מן השליטה בגוף, מתקדם הטיפול בביטחון אל השליטה בסביבה. בניסיונם לבסס לעצמם תחושה של בטחון, נוטים יחסיהם של המתמודדים עם אחרים לנוע מקיצוניות לקיצוניות. יש שהם מבקשים להקיף את עצמם באנשים, ויש הנוטים לבידוד מוחלט. בדרך כלל יש לעודד את המתמודד לפנות לאחרים בבקשת תמיכה, אך יש להקפיד שאנשים שיבָחרו לצורך זה יהיו ראויים לאמון. מה שנאמר בפסקה זו נכון הן לגבי החולה והן לגבי משפחתו (צדיק, 2008).

בשלב ההחלמה השני, מתמודדים עם הטראומה. השקיעה באבלות היא משימה נחוצה ביותר, וגם מפחידה. אחת מהשגיאות הטיפוליות השכיחות ביותר, היא הימנעות מחקירת החומר הטראומטי. יחד עם זאת, הבחירה להתייצב מול הנושאים הטראומטיים נתונה בידי המתמודד. שיחזור הטראומה דורש לעתים אומץ לב של המטופל ושל המטפלים בו. השקיעה באבלות היא המשימה הנחוצה ביותר בשלב זה, אך גם המפחידה ביותר. פעמים רבות חוששים המטופלים שזו משימה שאי אפשר להתגבר עליה, ושאם ירשו לעצמם להתחיל להתאבל – לא יחדלו לעולם. הואיל והאבלות קשה כל כך, ההתנגדות לה היא, מן הסתם, הסיבה השכיחה ביותר לקיפאון בשלב השני (צדיק, 2008).

כאשר מתקדם תהליך ההחלמה, מסוגלים בני המשפחה להרגיש שהחולי אינו החלק המרכזי והבלעדי בחייהם, והם מסוגלים לפתח ולקיים חיים אישיים ומשפחתיים מעבר למחלה. למעשה זהו תהליך שבו נבנית אינטגרציה של המשבר אל העולם הפנימי ואל חיי היומיום. בחדר הטיפול, לצד תמונות משפחתיות כואבות עולים מצבים שיש בהם סיפוק ושמחה. לצד תיאור מציאות מתסכלת, יכולים להתקיים מצבים שיש בהם הנאה וחיוניות (קויפמן, 2011).

בשלב האחרון, המשימה היא בניית העתיד. המתמודדים (החולה ומשפחתו) התאבלו על מה שנהרס על ידי הטראומה ו/או התפרצות המחלה הנפשית, ונדרש לתכנן את העתיד. יחסיהם הועמדו במבחן ושונו על ידי הטראומה, ועכשיו עליהם לטפח יחסים חדשים. נפגע הטראומה מוכן כעת לשלב את לקחי החוויה הטראומטית לתוך חייו. כמו כן, הוא מוכן לנקוט צעדים ממשיים לחזק את הרגשת הכוח והשליטה שלו, להגן על עצמו מפני סכנות בעתיד, להעמיק את הבריתות שכרת עם בני האדם שלמד לבטוח בהם (צדיק, 2008).

המדדים הטובים ביותר להחלמה הם יכולתו המחודשת של האדם ליהנות בחייו, ולהיות מעורב מעורבות מלאה ביחסים עם אחרים (צדיק, 2008).

 

מקורות:

לואיס הרמן, ג'. (1994).טראומה והחלמה, עם עובד, ספרית אופקים.

צדיק, י. (2008). טראומה והחלמה במשפחה בעקבות מחלת נפש. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב‏שבת ‏29 ‏אוגוסט ‏2015, מאתר פסיכולוגיה עברית:http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1861

קויפמן, ת. (2008).הסוד הכמוס - מחלת נפש במשפחה. [גרסה אלקטרונית]. נדלה בשבת ‏29 ‏אוגוסט ‏2015, מאתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1793

קויפמן, ת. (2011).שותפים לתקווה. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב‏יום שישי ‏04 ‏ספטמבר ‏2015, מאתר פסיכולוגיה עברית:http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2609

קויפמן, ת. (2012).מפגשי יעוץ לבני משפחה של מתמודדים עם מחלה נפשית. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב‏שבת ‏29 ‏אוגוסט ‏2015, מאתר פסיכולוגיה עברית:http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2857

מה אנחנו מציעים

  • קורס הכשרה להדרכה

    manicareacademy

    Manicare Academy - קורס הכשרה להדרכה והתערבות בבריאות הנפש

    להמשך קריאה
  • בית שיקומי למתמודדים

    5

    בית שיקומי במושב ינוב אשר משלים את תהליך הריפוי בסביבה המספקת התנסות, הכוונה וייעוץ עד לשלב ההשתלבות העצמאית בחברה. 

    להמשך קריאה
  • אשפוז בית

    7

    אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי הינו אחד הפתרונות היחידים שמציעה הרפואה הציבורית במדינת ישראל במצבים שכאלו. במקרים רבים ישנה גם אלטרנטיבה אחרת.

    להמשך קריאה
  • טיפולים למתמודדים צעירים

    maniteennew

    בשנים האחרונות, אנו פוגשים יותר ויותר בני נוער, שנקלעים במהלך התבגרותם למצבים רגשיים ונפשיים מורכבים, שמקשים עליהם ועל בני משפחותיהם, להתמודד עם הקשיים בכוחות עצמם. 

    להמשך קריאה
  • אשפוז יום

    1

    במקרים רבים השיקום האמיתי של מתמודדים כרוך בשינויים רבים באורחות החיים.
    החזרה לחיים האמיתיים חייבת לפעמים להיעשות בסביבה שונה בתכלית.

    להמשך קריאה
  • אימון למצבי הרוח

    בשנים האחרונות, לאור בקשת משפחות רבות פיתחנו במרכז מאניקר כלי טיפולי חדשני: אימון למצבי הרוח. הכלי החדשני מביא לידי ביטוי את כל הידע המקצועי, קבוצות התמיכה ושלל שיטות טיפול עדכניות. אפשר לחיות בצורה טובה ומאוזנת ולא לוותר על דבר

    להמשך קריאה
  • אבחון וליווי פסיכיאטרי

    במקרים רבים, מתחיל האיזון מהפן הפרמקולוגי: איזון תרופתי מדויק הינו הכלי החשוב והיעיל ביותר בפרט במקרים אקוטים. הפיקוח והליווי הפסיכיאטרי ושינויי מינון והפחתת התרופות מפעם לפעם חיוני לכל תהליך

    להמשך קריאה
  • טיפול וייעוץ למשפחות
    בטיפול המשפחתי אנו מסייעים למשפחה להכיל את המשבר, לנתח את התנהלות המשפחה במצב החדש ולבחון את המקום של כל אחד במשפחה: כיצד השפיע המצב, מהם דרכי ההתמודדות וכיצד המשפחה מתמודדת ברמה המערכתית
    להמשך קריאה
  • טיפול בהתמכרויות

    כמו בדיאטה רבים יכולים לכאורה להיגמל מההתנהגות ההרסנית לזמן קצר אך בכדי לעשות זאת לאורך זמן דרושה עבודה מקיפה.
    במידה ונעשה תהליך גמילה והחלמה משמעותי ומאתגר, המטופל יכול להרגיש שיפור ניכר באיכות חייו ברב המישורים

    להמשך קריאה
  • הכוונה תעסוקתית ושיקום

    הרעיון שמנחה אותנו בעבודת השיקום ובכלל, הינו שיש לתפור חליפה אישית עבור כל מתמודד עמו אנו עובדים ומלווים. אנו עושים זאת על ידי בנית תכנית שיקום אישית, אשר מותאמת לכל אחד על פי הצרכים, היכולות, הרצונות והחלומות שלו.

    להמשך קריאה
  • טיפולים בסקייפ

    במקרים מסוימים בהם המטופלים או משפחתם נמצאים במרחק רב ממרכז מאניקר ברשפון או שהם שוהים בחו"ל, אנו משלבים ומאפשרים טיפולים באמצעות רשת האינטרנט והסקייפ

    להמשך קריאה
  • קבוצות תמיכה

    קבוצות תמיכה להפרעות במצב הרוח - בשנת 2001 החלה מאניקר בהקמת קבוצות תמיכה למתמודדים עם הפרעות במצב הרוח. סיווג המשתתפים : מגיל 18 ומעלה, מכל שכבות האוכלוסייה

    להמשך קריאה