מתמודדים רבים מסרבים לקחת טיפול תרופתי. לפעמים זה המידע המטעה באינטרנט,לעיתים זו הסטיגמה ולעיתים זו ההפרעה שמכתיבה את ההתנהגות.
גישתם של בתי חולים ופסיכיאטרים רבים הינה התניה ברורה ללא הענות לטיפול תרופתי נמנע הטיפול ואכן במצבים רבים כאשר יש מסוכנות גבוהה למתמודד או לסביבתו לא ניתן להגיע לאיזון ללא טיפול תרופתי והגבולות מול המתמודד חייבים להיות ברורים ונוקשים.
אך יש גם הרבה מקרים אחרים. מרכז "קטבים" ומרכז "חיבורים לחיים" מבית מאניקר מציעים גישה אחרת. גישה בה ישנה הדברות בגובה העיניים עם המתמודד והסברים המניחים את הדעת ומאפשרים למתמודד להבין שההתייחסות לטיפול התרופתי משולה לגבס הלא נעים שחייבים לשים על הרגל השבורה על מנת לרפאה.
אמנם זו משימה לא פשוטה וההפרעה לעיתים "נלחמת על קיומה" אך לאחר ליווי של עשרות סרבני טיפול תרופתי אני יכול לומר בוודאות שהמודעות עשויה להתפתח במילים וטיפולים פרטניים וקבוצתיים ובנקודת זמן מסוימת מבין המתמודד שהדרך הקצרה ביותר לאיזון היא דרך הטיפול התרופתי לפחות לתקופת זמן מסוימת.
גמילה מתרופות פסיכיאטריות
כל מתמודד זוכר את המפגש הראשון שלו עם פסיכיאטר. את האבחנה והמרשם הראשון שבעצם לתפיסת המתמודד אומר – "אני חולה נפש וכל החיים אהיה תלוי בתרופות פסיכיאטריות עם כל תופעות הלוואי שלהם". זו טראומה שזר לא יבין.
בהתאם לאבחנה ולהפרעה,לעיתים מרגישים המתמודדים שהם בתוך ניסוי מעבדה שכולל מגוון רב של תרופות ומינונים שבדרך כלל הם לא מקבלים כל הסבר מדוע הם צריכים ליטול אותן ולאיזו תקופה וכל שינוי תרופתי מלווה באמירה עכשיו זה ייקח 4-5 שבועות עד שנראה תוצאות.
בתוך המצב האקוטי בד"כ ברור שאין כל ברירה, במצב הכרוני התרופות לעיתים נדמות כחבר שמסייע להגיע לאיזון או לצאת מהדיכאון וברמסייה מתחילות התהיות:. אולי אפשר בלי? אולי רק חלק? אולי כבר הבנתי את הגוף שלי ואני מבין יותר טוב מהפסיכיאטר שלי?
וכך מתמודדים רבים עושים את הטעות ומתחילים למנן לעצמם את התרופות או לפעמים לקחת את כולן ולזרוק אותן בשמחה לפח – '"זהו אני בריא אין שום צורך בתרופות"
במקרים אחרים מתמכרים מתמודדים לתרופות בד"כ לתרופות אנטי דיכאוניות (SSRI/SNRI) או לבנזואנפינים – כדורי הרגעה: קלונקס, קסאנקס, לוריוון, אסיוואל הם השכיחים מבינהם.כ אמור כל מקרה לגופו וכל הפרעה דורשת התייחסות פרמקולוגית שונה.
מרכז "קטבים" ומרכז "חיבורים לחיים" מקבוצת מאניקר מציעים למתמודדים אשר רוצים לבחון את נושא הגמילה מתרופות הן מסיבות בריאותיות והן מסיבות הריון, סטיגמה תופעות לוואי וכיוצ' ליצור איתנו קשר ולבדוק אם ניתן באמצעים טכנולוגיים (גירוי מגנטי עמוק) או באמצעים אלטרנטיביים או באמצעות סוגים שונים של פסיכותרפיה להפחית את המינונים של הטיפול התרופתי ובמקרים מסוימים אף להפסיקו.
מקצתם של המתמודדים מצליחים לעבור את המשבר ללא טיפול תרופתי כלל אך גם במקרים אלו הם מחויבים במפגשים קבועים עם פסיכאטר מומחה על מנת לעמוד את מצבם.
אנו מזמינים אתכם לבחון איתנו אלטרנטיבה זו בפגישה אישית.
העיקר הבריאות,
מרכז מאניקר 050-9220022