חרדה
חרדה היא תופעה שתוגדר כך כאשר האדם מרגיש פחד ותחושות שנלוות לו, שאינם תואמים את המציאות ואת הסכנה או האיום הממשיים. כשאדם חווה בתוכו תחושה חסרת פרופורציות את שבאמת מתרחש והתחושות החזקות ביותר הם חששות כבדים ואימתניים ואלו משפיעים על הגוף הפיזי ועל המחשבות. עם הופעתה של החרדה, מתעוררת המערכת הסימפתטית ונכנסת לפעולה בגוף האדם. המערכת הסימפטית היא זאת שמורה לנו להילחם, לברוח או לקפוא כאשר אנו ניצבים מול התרחשות מסוכנת ושלושת אלו, יכולות להיות התגובות ברגע של חרדה.
בכדי להבין כיצד נראית חרדה, יש לדון בעניין הסימפטומים שנחלקים לשלוש קבוצות.
ההיבט הפזיולוגי
מההיבט הפזיולוגי, כפי שהסברנו תחילה על הפעלתה של המערכת הסימפתטית, זו גורמת לעלייה בלחץ הדם, מביאה עמה תחושה של חום בגוף וכתוצאה מכך האדם יזיע. מנגד, היא יכולה להוביל לתסמינים הפוכים, היא עשויה להקפיא את הבן אדם, הן בתנועתו והן בתחושותיו, מה שיקרה בגופו הוא שייווצר קושי בשליחת מסרים שבין המוח לשרירים, בפועל מה שהוא ירגיש תהיה תחושה של שרירים שהתקשו.
ההיבט הקוגניטיבי
בהיבט הקוגניטיבי, האדם ישקע במחשבות פסימיות ויראה לנגד עיניו את התרחישים האפשריים בסיטואציה כשהם קיצוניים ושליליים. לדוגמא, אם האדם ניצב אל מול חיה שהוא מפחד ממנה, נניח דבורה, הוא נבהל וחש כי ישנה סבירות גבוהה שבמידה וייעקץ הוא ימות. הוא מרגיש שאין באפשרותו להימלט מן המצב וזאת סוגיה נוספת שרבות נובעת בזמן החרדה. כך שנוצרת בקרבו של האדם האמונה כי הוא במלכוד, אין באפשרותו לעשות שום דבר בכדי להציל את עצמו, הוא איננו מסוגל למצוא את הדרך להתמודד עם הפחדים. דבר נוסף המאפיין אנשים חרדתיים הוא כי לא רק בזמן התקף החרדה יעסקו בפחד ובמחשבות שליליות, אלא גם בזמן מנוחה, לפני השינה ואף בזמן פעולות יומיומיות, תחלופנה בראשם מחשבות טורדניות אודות פחדים.
ההיבט ההתנהגותי
מן ההיבט ההתנהגותי, סביר שתהיה הימנעות. החרדה מביאה לידי כך שהאדם איננו מעוניין לחשוף עצמו בפני מה שעשוי לגרום לו להיות שרוי בסיטואציה כזאת. למשל, בגיל ההתבגרות, בקרב בני נוער רבים ישנה חרדה חברתית וזו מציבה אותם בפני ויתורים רבים שהם נאלצים לעשות בכדי שלא יחושו ברע. דוגמה נוספת לחרדה היא פחד קהל, אדם משנן טקסט, בודק מספר פעמים כי הוא יודע וזוכר ולפתע, ברגע האמת, כאשר הוא עומד בפני קהל הצופים, הוא חש מה שנקרא- "Black Out". מנסה לשחזר את שלמד אך ללא הצלחה, אין כל זכר לכך.
סוגי חרדות
חרדות נחלקות למספר סוגים ונוכל ללמוד עליהן כאן.
חרדה כללית
סוג החרדות הראשון אותו נסקור הינו החרדה הכללית. זו מאפיינת אנשים שמוחם עוסק ללא הרף בדאגות שיכולות להיות בשלל עניינים: כלכליות, משפחתיות, חברתיות וכו'. עם הזמן הדאגות נעשות דומיננטיות מאוד ולפיהן למעשה יקבע האדם את סדר יומו. לדוגמא, מכיוון ויודע שבצהריים הוא נוטה לצלול למחשבות שקשורות בחרדה, ייתן לכך חשיבות ולא יקבע פגישה חשובה. כפי שהדבר מקבל ביטוי בתחושות ומחשבות, יגיע השלב בו יתבטא גם גופנית, באמצעות כאבי ראש, גב, צוואר ועוד.
התקפי חרדה תקופתיים
סוג שני, הוא התקפי חרדה המופיעים מעת לעת. האדם חש לחצים בחזה, דופק מהיר, חש חנוק ועוד סממנים רבים שמגיעים כאשר האדם לוקה בהתקף חרדה. באותם רגעים חש האדם כי הוא במצב מסוכן ללא כל דרך מוצא ממנו. אגב, התקפי פאניקה יכולים קרות כמעט לכולם, למעשה כ-50% מהאנשים חוו או יחוו התקף זה לפחות פעם אחת בחייהם.
OCD- אובססיביות קומפולסיביות
OCD- אובססיביות קומפולסיביות מאופיינת במחשבות שגורמות לאדם לפעול באותה דרך ובאותה צורה ממש בכל פעם שמבצע את אותן משימות שבהן קשורה החרדה. לצורך ההמחשה, אנשים שבודקים מספר פעמים שסגרו את הגז לפני שהם יוצאים מביתם.
פובייה
פוביית החרדה הספציפית עוסקת בדבר מסוים ממנו האדם נבהל כמו: דבורים, טיסות, מעליות, גבהים וכן הלאה. בפועל מה שמתרחש הוא שמופיעים סימפטומים גופניים ברגע שפוגשים בגורם. עד כדי כך יכולים להיות התסמינים לא נעימים לאדם שהוא ינסה להימנע מהימצאות אל מול אותם גורמים.
חרדה חברתית
חרדה חברתית ופחד קהל, מגיעות ביחד ברבות הפעמים. המחשבה על מה שהצד השני עשוי לחשוב, מביאות את אותו אדם חרד להימנעות מסיטואציות חברתיות.
פוסט טראומה
חרדה עקב פוסט טראומה, מאופיינת במחשבות בלתי פוסקות על אותו אירוע מחולל תפנית. אירוע שאכן התרחש והשאיר אחריו מפח נפשי גדול ובמקרה כזה, מוכרחים לטפל מהר ככל הניתן.
חשוב להדגיש כי כל אבחון שקשור בנפשו של האדם, מבוצע על ידי רופא פסיכיאטר בלבד, ורק הוא מוסמך לאבחן בדבר הגדרה כזו או אחרת.
הגורמים להפרעות חרדה אינם ברורים וודאיים והנושא לוט בערפל, יתכן ומדובר בחוסר איזון במערכות הפיסיות בגוף. ישנה הנחה כי התחושות של האדם מושפעות מזיכרונות רגשיים חזקים יותר מן הרגיל. כך שנחלת עברו של אותו אדם מלווה אותו באופן שמשפיע במישרין או בעקיפין, במודע או שלא במודע.
אופן הטיפול בחרדות
לאחר שסקרנו את נושא החרדות והבנו כי ישנם כמה סוגים, כך גם הטיפול בהם, יחולק למיני טיפולים שונים. כל טיפול חייב להיות מותאם לאותו אדם בו מטפלים. רופא פסיכיאטר הוא היחידי שמוסמך על מתן תרופות כדוגמת פרוזאק וקלונקס, שניתנות ללוקים בהפרעות חרדה, אך הדבר תלוי במשתנים רבים. במקרים בהם החרדה הינה ספציפית, סביר שהטיפול בחרדה יהיה יותר מעמיק מהמקום ההתנהגותי ופחות תהיה שימת דגש על טיפול תרופתי. ברבות הפעמים, יהיה צורך בטיפול סדרתי ובכל מקרה אין להקל ראש בכך, מפני שמי שחש בחרדות, הדבר יכול לפגוע באיכות חייו ומומלץ מאוד לפנות לעזרה, שכן זו יכולה למשות אותו מן המים העמוקים שלעיתים שקטים ולעיתים עשויים להיות סוערים וגועשים.