התמודדות עם משבר

זה ידוע שמשברים הם תוצר לוואי נפוץ של שינויים. יחד עם זאת לעיתים קורים בחיינו אירועים כה טראומתיים עבורנו, עד כדי כך שרמות הלחץ הן כמעט בלתי ניתנות להכלה. דוגמאות נפוצות לשינויים שמביאים בני אדם למשברים מהסוג הזה יכולות להיות: התבשרות על מצב פיזי לקוי, התמודדות עם אובדן של בן משפחה, סיום זוגיות משמעותית או פיטורים מהעבודה. אז מה עושים במקרים כאלה? מה הן הדרכים הבריאות להתמודדות עם משבר? כאלה שיוציאו אותנו לא רק בריאים ושלמים מהצד השני, אלא גם מחושלים ואסירי תודה. הנה שלוש מתודות משמעותיות שהן אמנם רק חלק ממכלול של אפשרויות שעשויות להתאים לכם, אבל הוכחו באופן גורף וחד משמעי כחלק מהותי ואינטגרלי מכל יציאה ממשבר.

התמקדות במה שחשוב

לנו כבני אדם יש כמות מוגבלת של משאבים. זה נכון לגבי שעות ביממה וזה נכון גם לגבי כוחות נפש. בתקופות קשות בחיים המטרה שלנו צריכה להיות פשוטה: לעבור את היום. כבני אדם בוגרים ומבוגרים מוטל עלינו מלאי אדיר של אחריות. החל מלדאוג לאכול בצורה שתיטיב עם הגוף שלנו, לזרוק זבל כדי שהבית לא יסריח, להוציא את הכלב, ועד המשימות הגדולות כמו לתת הספק הוגן בעבודה ולשמור על הזוגיות שלנו. בעתות משבר אנשים נוטים לעיתים לעשות את הדבר ההפוך ולמעשה רק להעמיס על עצמם עוד יותר. מקרה קלאסי הוא למשל כאשר אדם שומע על שיעור יוגה או תרגול מדיטציה שפשוט "יפתור לו את כל הבעיות". אותו אדם שמחפש מזור מגדיר את השיעור או הסדנא הללו כיעד. בהעדר משאבים וכוחות נפש לדברים חדשים בחיים, זה ברור שהאדם הזה לא יעמוד ביעדים הללו מה שייצר עוד תחושה של כישלון שתוביל לעוד שיפוט וביקורת. אנחנו מציעים לעשות הפוך: תורידו מעצמכם כמה שיותר לחץ. אין לכם כוח לבשל? ותרו על הקניות, הבישול, וניקוי הכלים אחר כך – הזמינו לכם אוכל מבחוץ. חשבו מה מבין המטלות שלכם הנו חובה ועל מה אפשר לוותר, וקצצו בתחומי האחריות שלכם. דעו שכל פעולה ולו הכי קטנה, גוזלת אנרגיה. כמו שמחשבים קלוריות וכסף, זה רק הגיוני לחשב אנרגיה בעתות שהיא מוגבלת. הזכירו לעצמכם שזה מצב זמני וזה ממש בסדר.

עבדו את הרגשות שלכם

רובנו מעבדים רגשות מבלי שאפילו נשים לב לכך. חלקנו כותבים, לאחרים יש את החבר האחד הזה שמותר לספר לו הכל, חלקנו פונים לאיש מקצוע. תנאי הכרחי להתמרת הרגשות השליליים והתקדמות הלאה בתהליך הריפוי היא עיבוד של הרגשות והמחשבות. לחשוב את אותה מחשבה שוב ושוב אין פירושו לעבד אותה אלא להפך, זה עלול להכניס את האדם ללופ שכמובן רק יעמיקו את המשבר. על מנת לעבד מחשבה עלינו לדבר אותה. מכירים את התחושה הזאת לפעמים כשאתם חוזרים עצבניים ממקרה לא נעים בסופרמרקט או בבנק, אתם מספרים את המקרה לחבר או בן זוג וכבר הרגשתכם משתפרת? זה הכוח של העלאת הדבר על השפתיים. עיבוד מהסוג הזה מתבצע בדיבור. דווקא בשלבים יותר מאוחרים של המשבר יש לנו נטייה "להחליק" ולא להתעסק יותר מדי, וזה נכון, גם התעסקות מוגזמת היא לא רצויה, אבל כל אחד ירגיש את הגבולות שלו וידע מתי נחצה הגבול שבין עיבוד להתעסקות יתר. אל תוותרו על שלב העיבוד.

עזרה מקצועית

לפני מספר עשורים היה זה נחשב דבר מה מביך לשתף שאתה מבקר אצל פסיכולוג או פסיכיאטר. השנים חלפו וכיום כמעט כל אדם שני הולך לאימון או לטיפול. זה גם טריוויאלי לגמרי לקחת כדורים במרשם או לצאת לריטריטים טיפוליים כשיש צורך בכך. הוכחה ניכרת לכך היא מספר המטפלים בשוק שהולך וגדל. כולם עובדים ומתפרנסים והביקוש רק מתגבר. אנחנו חיים בתקופה שתשומת הלב שלנו הולכת לא רק לפרנסה ומשפחה אלא גם לעצמנו. אם לפני כמה שנים נהייה סטטוס קוו חדש שאומר שזה בסדר לטפל בעצמנו, כעת אנחנו עומדים בפני דור חדש שאומר יותר מזה: מוטלת עלינו אחריות כלפי היקרים לנו, לטפל בעצמנו, להציף את כל הקשיים והבעיות, להיפטר מעכבות ובקיצור: לרפא את עצמנו. כי אם אנחנו רוצים לטפל באחר, אנחנו קודם כל חייבים ללמוד לטפל בעצמנו.